כמעט כל יום אנחנו מחליטים איזו החלטה, שחשובה לתפקודנו בעבודה או לחיים האישיים שלנו- להתחיל לעשות משהו או להפסיק לעשות משהו. זה יכול להיות להתחיל לאכול מסודר, להתחיל להתאמן פעמיים בשבוע, לצאת פעם בשבוע מוקדם לראות את הילדים או לפרגן כל בוקר לאחד העובדים שלנו על משהו חיובי שעשה.
בדרך כלל המשותף לכל ההחלטות האלו, שהן נבעו מתובנה מסוימת, שהובילה לתהליך חשיבה משמעותי. באותו רגע שהחלטנו זאת, היה ברור לנו טוב מאד למה זה חשוב. לא סתם לקחנו החלטה.
קורה יותר מידי פעמים, שבכל זאת אחרי כמה ימים ההחלטות שלנו מתמוססות, ואנו לא מצליחים ליישם את מה שקבענו לעצמנו. למה זה קורה בעצם ומה צריך לעשות כדי לצמצם את ה"פטפטת הפנימית", שמקטינה לנו את המוטיבציה לעמוד במילה שלנו.
בואו ניקח דוגמא אישית להחלטה שלי - להתחיל לעשות ספורט. (בטח יש עוד כמה שיזדהו עם זה). כן, לקראת גיל חמישים החלטתי שכבר לא מספיק לי לרוץ אחרי הילדות (כי רובן כבר ממש גדולות...), או לעלות ולרדת במדרגות בבית, אלא שאני צריכה לעשות משהו יותר מסודר למען הגוף שלי.. אז החלטתי להתחיל ללכת לפילאטיס, ואפילו סימנתי ביומן מתי יש שיעורים במסגרת המנוי שלנו בברכה.
אז קצת הלכתי וקצת הפסקתי בגלל המון תירוצים, שהיה בהם הרבה היגיון (שיש לי המון מה לעשות ביום שישי, שזה די משעממם ואת התרגילים האלו אני יכולה לעשות בבית לבד, שזה משבש לי את הבוקר בעבודה, שזה משבש לי את הערב עם ביתי הקטנה ועוד.)
אבל החלטתי, לא? אז מה עושים לזנוח את ההחלטה שלי? איך בכל זאת להיות נאמן להחלטה?
אז זהו... שלא זונחים החלטה שהתקבלה בעקבות מחשבה מסודרת, שהיה בה הרבה הגיון, עם תירוצים מלאי היגיון אחר. מה שכן עושים זה מחפשים דרך אחרת לעמוד בהחלטה שלי. כשהבנתי ששיעורי הפילאטיס אינם משרתים את המטרה, זנחתי אותם ועברתי לביקורים בחדר כושר (למרות שמלכתחילה אמרתי שאני לא ממש אוהבת). הבנתי שהגמישות של השעות משרתת אותי יותר, ואני צריכה לעבוד על עצמי למצוא עניין בחדר כושר.
עכשיו אני בניסיון הזה. ועובד בינתיים בסדר.. עד נקודת הכשל הבאה...
אז מה בכל זאת כדאי לעשות כדי לחזק את יכולת ההתמדה שלנו בביצוע ההחלטות שלנו:
- להזכיר לעצמנו שוב ושוב את התועלות וההיגיון שהיה לנו בהחלטה הראשונית- נורא קל לדחוק הצידה את ההיגיון הזה, כאשר קשה לנו לממש את מה שהחלטנו. במקרה כזה אנו חייבים לסמוך על עצמנו ועל שיקול הדעת שהיה לנו בהתחלה. להיות החלטיים עם המטרה וגמישים עם הדרך להשיג אותה.
- להיות גמישים עם הדרך ולא להתפשר על המטרה- יש הרבה דרכים ליישם החלטות שלנו, וחשוב לא להיתקע בדרך האחת שחשבנו שתתאים, כי זה מוביל אותנו לחוסר עמידה ביעדים שלנו ובמילה שלנו. החלטנו לצאת מוקדם וכתבנו ביומן וזה מקשה עלינו- אפשר לתאם באותו יום פגישות מחוץ למשרד, כי אז יקל עלינו להמשיך הביתה. אפשר להחליף את שעות פעילות הספורט או את הסוג כמו בדוגמא.
- לייצר מנגנוני תמיכה בהחלטה- כאשר קשה לנו לעמוד בהחלטה שלנו, כדאי לנו לחפש מנגנוני תמיכה. למשל, יכול מאד לסייע, לקבוע עם מישהו אחר שיכול להשתלב עם ההחלטה שלי ולעשות ביחד, או לשלב בין שתי משימות שיחזקו את המחויבות. למשל, אני רשמתי את ביתי לחוג שחייה בברכה, כך זה מקל עלי ללכת לחדר הכושר באותן השעות .
- לשתף כמה שיותר אנשים בהחלטה שלנו ולבקש מהם דחיפה ועידוד- השיתוף מאד עוזר להתמיד בהחלטות שלנו כי יש בזה הצהרה והתחייבות כלפי מישהו. כאשר אנו מדברים עם אחרים על ההחלטות שלנו, אנשים יכולים לעודד אותנו ולתמוך בנו לעמוד בהחלטות שלנו. הם יכולים להירתם לתמוך או לדחוף או להיות שותפים וזה יכול להיות לנו ממש לעזר. אז למה לא בעצם?
אז שיהיה לכם בהצלחה עם ההחלטות שלכם,
שלכם,
עדנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה